IASTM הוא קיצור של Instrument Assisted Soft Tissue Mobilisation — מוביליזציה של רקמות רכות בעזרת מכשירים. בשיטת טיפול זו הפיזיותרפיסט משתמש במכשירים ייעודיים להפעלת גירויים מכניים מבוקרים על העור, השרירים ורקמות שטחיות אחרות. ב-Salbar Fysiotherapie ב-Vinkeveen, הפיזיותרפיסט Boris Feldman אינו משתמש ב-IASTM כטיפול בפני עצמו, אלא כתוספת אפשרית לתוכנית פיזיותרפיה או שיקום רחבה יותר. המטרה אינה לפרק ממש הידבקויות או רקמת צלקת. אפשר להשתמש ב-IASTM כאשר השפעה זמנית על כאב, נוחות התנועה או טווח התנועה יכולה לסייע לאחר מכן בתנועה, בתרגול ובהעמסה.
מה מתרחש בטיפול IASTM?
בטיפול IASTM עובדים עם מכשיר ייעודי מעל אזור רקמה מסוים או לאורכו. כך נוצר גירוי מכני ותחושתי, בין היתר של:
- העור;
- רקמות חיבור שטחיות;
- שרירים;
- מבנים הקשורים לגידים;
- ומערכת העצבים.
הלחץ, הכיוון ומשך הטיפול מותאמים ל:
- תלונה;
- רגישות;
- מיקום;
- תגובה לטיפול;
- ולמטרת הטיפול.
אין צורך לבצע את הטכניקה בעוצמה רבה או בכאב כדי שתהיה לה השפעה.
האם IASTM מפרק רקמת צלקת או פאשיה?
כך עדיין מסבירים זאת לעיתים קרובות. לפי תיאוריות ישנות, מכשיר IASTM יכול כביכול ״לשבור״ מכנית הידבקויות, פיברוזיס או רקמת צלקת, ולאחר מכן הרקמה מתארגנת מחדש. אין ראיות קליניות מספיקות להסברים מכניים נחרצים כאלה. רקמת החיבור האנושית חזקה הרבה יותר מכפי שלעיתים מציגים. הכוחות המשמשים בטיפול פיזיותרפי רגיל אינם דומים לכוחות הדרושים להרס מכני ממשי של מבני קולגן בוגרים או לעיצובם מחדש. אין פירוש הדבר של-IASTM לא יכולה להיות השפעה. פירושו בעיקר שעלינו להבין את ההשפעה בצורה אחרת.
כיצד בכל זאת עשוי IASTM לפעול?
המנגנונים המדויקים כנראה מורכבים ועדיין אינם מובנים במלואם. טיפול IASTM מספק קלט מכני ותחושתי למערכת העצבים. בעקבותיו עשויים להתרחש שינויים זמניים, בין היתר ב:
- חוויית הכאב;
- נוחות התנועה;
- מתח השרירים;
- רגישות;
- טווח התנועה;
- ובסבילות לעומס.
כך עשוי להיווצר חלון הזדמנויות טיפולי מעשי. לדוגמה, אם לפני הטיפול התנועה כואבת או מוגבלת ואחריו היא קלה יותר, נוכל להשתמש בשינוי לתרגול ממוקד. בכך טמון עבורי הערך של IASTM: להשתמש בשינוי זמני כדי לבנות תפקוד, ולא לטפל במטרה ״לשחרר״ רקמה.
באילו תלונות אפשר להשתמש ב-IASTM?
אפשר להשתמש ב-IASTM אצל מטופלים מתאימים עם תלונות במערכת השריר והשלד שבהן לכאב, לרגישות או להגבלת תנועה יש תפקיד. למשל בתלונות מסוימות באזור:
- הצוואר והכתף;
- המרפק והאמה;
- גב;
- ירך;
- הירך;
- ברך;
- השוק;
- גיד אכילס;
- קרסול;
- כף הרגל.
לעיתים אפשר לשקול טיפול מקומי גם לאחר ניתוח או פציעה. אך עצם קיומה של צלקת אינו אומר אוטומטית שצריך לטפל בה. השאלה תמיד היא: האם טיפול באזור זה מוסיף ערך תפקודי למטופל הזה?
IASTM לטיפול בצלקות
לאחר ניתוח, צלקת עשויה להרגיש זמנית רגישה, נוקשה או פחות ניידת. במצבים מסוימים אפשר להשתמש בטכניקות ידניות עדינות או ב-IASTM כדי:
- להשפיע על הרגישות המקומית;
- להפוך את התנועה לנוחה יותר;
- להרגיל את המטופל בהדרגה שוב למגע ולעומס;
- או להקל על תנועה פעילה סביב האזור המטופל.
עם זאת, אין צורך ״לשחרר״ צלקת באגרסיביות. רקמת צלקת היא חלק תקין מהחלמת הרקמות. לכן הטיפול מותאם ל:
- שלב ההחלמה;
- הנחיות הניתוח, אם יש;
- רגישות;
- ולמגבלות התפקודיות של המטופל.
בצלקת חדשה לעולם לא מתחילים באופן אוטומטי עבודה אינטנסיבית עם מכשירים.
IASTM לתלונות שרירים וגידים
בתלונות הקשורות לשרירים ולגידים, אפשר לעיתים להשתמש ב-IASTM כתוספת טיפולית. אך בבעיות גידים רבות, העמסה מתקדמת ומתאימה היא בסופו של דבר החשובה ביותר. לכן, כאשר רלוונטי, אני משלב IASTM למשל עם:
- אימוני כוח;
- תרגילים איזומטריים;
- העמסה אקסצנטרית או קונצנטרית;
- תרגילי טווח תנועה;
- אימון תפקודי;
- או חזרה הדרגתית לספורט.
מכשיר יכול לתמוך בשיקום. הוא אינו יכול להחליף את האימון הנחוץ.
מה אומר המחקר על IASTM?
המחקר על IASTM אינו מציג תמונה חד-משמעית לחלוטין. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבחלק מהתלונות במערכת השריר והשלד, IASTM עשוי לתרום להפחתת כאב או לשיפור טווח התנועה. עם זאת, המחקרים שונים מאוד ב:
- קבוצות המטופלים;
- המכשירים שבהם נעשה שימוש;
- טכניקות הטיפול;
- משך הטיפול;
- מינון הטיפול;
- והשילוב עם טיפולי פיזיותרפיה אחרים.
לכן איני רואה ב-IASTM פתרון אוניברסלי מוכח לתלונות שרירים, פאשיה או גידים. זוהי התערבות אפשרית אחת בתוך תוכנית טיפול רחבה הרבה יותר.
ב-Salbar תמיד בודקים את השפעת IASTM
איני משתמש בטכניקה רק משום שבתיאוריה היא עשויה להתאים לתלונה. ככל האפשר, אני בודק את ההשפעה לפני ההתערבות ואחריה. למשל: לפני הטיפול — עד כמה התנועה כואבת? עד לאן תוכלו לנוע? איזה תפקוד מוגבל? אחרי הטיפול — האם אותה תנועה השתנתה? האם הכאב פחת? האם קל יותר לנוע? כשברור שטכניקה אינה מוסיפה דבר, אין סיבה רבה לחזור עליה בלי סוף. תוצאת הטיפול קובעת אם הטכניקה נשארת רלוונטית.
IASTM אינו טיפול העומד בפני עצמו
טעות נפוצה בטיפול ידני היא להמשיך במשך שנים להתמקד באותה טכניקה פסיבית. אני רוצה למנוע זאת. כשאני משתמש ב-IASTM, אני מנסה לקשור אותו למה שהמטופל צריך להיות מסוגל לעשות אחר כך. למשל: IASTM -> תנועה קלה יותר -> תרגיל טווח תנועה -> כוח -> עומס תפקודי. או: IASTM -> הפחתת רגישות -> הפעלת שרירים -> אימון. כך הטכניקה היא שלב ביניים אפשרי, ולא המטרה הסופית.
האם IASTM כואב?
IASTM אינו חייב לכאוב. במהלך הטיפול אפשר להרגיש לחץ, חיכוך או רגישות. העוצמה מותאמת לתגובה שלכם. טיפול חזק במיוחד, שטפי דם נרחבים או התפיסה שטיפול מועיל רק כשהוא כואב אינם עקרונות הטיפול שלי. יותר לחץ אינו מבטיח יותר השפעה.
אדמומיות או שטפי דם
גירוי מכני עלול לגרום לאדמומיות זמנית בעור. בטיפול אינטנסיבי יותר עשויים להופיע לעיתים שטפי דם קטנים. אך יצירת שטפי דם אינה מטרת הטיפול ואינה הוכחה להצלחתו. כאשר מטופל מפתח שטפי דם בקלות או נוטל תרופות המשפיעות על קרישת הדם, נדרשת זהירות נוספת.
מתי איני משתמש ב-IASTM?
IASTM אינו מתאים בכל מצב. בין היתר, ייתכן צורך בזהירות או בטיפול אחר במקרים של:
- פצעים פתוחים;
- זיהומי עור פעילים;
- פצעי ניתוח טריים שעדיין לא החלימו מספיק;
- סימני דלקת חריפה וחמורה;
- נטייה מוגברת לדימום;
- נטילת תרופות מסוימות נגד קרישת דם;
- מחלות כלי דם חמורות;
- נפיחות חשודה;
- ירידה משמעותית בתחושה;
- או מצבים רפואיים אחרים שבהם טיפול מכני אינו מומלץ.
לכן תמיד תיערך הערכה פיזיותרפית לפני הטיפול.
IASTM ופאשיה
פאשיה היא רקמת חיבור הנמצאת בכל הגוף, מחברת בין מבנים שונים ועוטפת אותם. בשנים האחרונות מציגים אותה לעיתים קרובות כהסבר כמעט לכל סוג של כאב. זו הכללה מרחיקת לכת. לפאשיה עשויה להיות חשיבות במערכת השריר והשלד, אך כאב מושפע מגורמים רבים נוספים. לכן איני מטפל במטופל רק על סמך ההנחה שהפאשיה ״תקועה״. השאלה הרלוונטית נשארת: איזה מבנה, תנועה או עומס כנראה תורמים לבעיה, ומה אפשר לשנות מבחינה תפקודית?
IASTM ומערכת העצבים
חלק משמעותי מהשפעת הטיפול הידני ניתן כנראה להסביר באופן שבו מערכת העצבים מגיבה לקלט תחושתי. במהלך הטיפול מגורים קולטנים שונים בעור וברקמות עמוקות יותר. מערכת העצבים מעבדת מידע זה. כתוצאה מכך עשויים להשתנות זמנית חוויית הכאב או ההתנגדות לתנועה. הדבר מסביר מדוע לעיתים מיד לאחר הטיפול אפשר לנוע רחוק יותר או בקלות רבה יותר, בלי שהמבנה האנטומי השתנה ממש. השפעה זמנית זו יכולה להיות בעלת ערך טיפולי אם משתמשים בה בהמשך לשיקום פעיל.
IASTM ב-Salbar Fysiotherapie
Boris Feldman עובד שנים רבות עם טכניקות שונות לרקמות רכות בעזרת מכשירים. הניסיון הזה הוביל גם לשינוי בגישה. בעבר הדגישו ב-IASTM טיפול מכני ב״הידבקויות״ וב״רקמת צלקת״; כיום הדגש הוא הרבה יותר על:
- ויסות התסמינים;
- שינוי תפקודי;
- טווח התנועה;
- יכולת לשאת עומס;
- והשילוב עם פיזיותרפיה פעילה.
עבורי זהו חלק חשוב מהמשך ההתפתחות המקצועית. תובנות מדעיות חדשות יכולות לשנות את תפיסת הטיפול.
הטכניקה צריכה להתאים למטופל
איני מטפל באבחנה באמצעות מכשיר IASTM. אני מטפל באדם. לכן הטיפול בשני אנשים עם אותה אבחנה רפואית יכול להיות שונה לחלוטין. אחד מפיק תועלת מתמיכה ידנית זמנית. אחר זקוק בעיקר לאימון כוח. שלישי זקוק להסבר ולהתאמת עומס. ולעיתים IASTM פשוט אינו נחוץ. פיזיותרפיסט טוב צריך לדעת לא רק כיצד ליישם טכניקה, אלא בעיקר מתי עדיף לא להשתמש בה.
טיפול אישי אצל Boris Feldman
ב-Salbar Fysiotherapie אותו פיזיותרפיסט מלווה אתכם לאורך תהליך הטיפול. Boris Feldman, פיזיותרפיסט, עובד בתחום הפיזיותרפיה מאז 1996. IASTM הוא אחת הטכניקות שבהן אוכל להשתמש. אך ההחלטה להשתמש בו מבוססת תמיד על הבדיקה הפיזיותרפית ועל תוכנית הטיפול האישית שלכם.
IASTM ב-Vinkeveen
רוצים לדעת אם IASTM עשוי להועיל לתלונה שלכם? הצעד הראשון אינו אוטומטית טיפול IASTM, אלא בדיקה פיזיותרפית. לאחר מכן נדון בגישה המתאימה ביותר. Salbar Fysiotherapie Boris Feldman – פיזיותרפיסט Scholeksterlaan 2 3645 KC Vinkeveen